וכל הזמן זו אותה תחושה
אני לא יכולה לישון בלעדייך.
למה באת, למה הגעת
היה כל כך רגוע כאן לפנייך.
והדמעות שאני בוכה
לא מכאב, לא משמחה ולא עצב
רק מזכירות לי את העובדה
שאני חיה בעצם
הרגשה משונה
כמו לפני נפילה
זה הלב שנכנע
על כל הטוב ולרע
אין להיות חלשה
אוהבת אותה
ואלה הסודות של חייך
את לא תגלי לעולם
כל עוד תכסי את פנייך
איש לא יראה
את השריטות
המתחבאות מתחת לסודות
תקשיבי טוב פעם אחרונה
אני כותבת לך ואת מתעלמת
כמה רע עשיתי לך
השארת אותי בשדה הקרב מדממת
והדמעות שאני בוכה
הן מעולם לא נשפכו כאן בעצם
אז עד הפעם הבאה
להתראות בגן עדן
הרגשה משונה
כמו להיות אסירה
בתוך הלב שנכנע
אל יופייך הנורא
שמתקלף כמו קליפה
אוהבת אותך
ואלה הסודות של חייך...
ותמיד אהיה זאת שיודעת
את תפילותייך בין שתיקות•