אני יושב עכשיו קרוב אל השמיים, מנסה למצוא תשובות לשאלה, על הדרך גם חולץ ת'נעליים, חיילים עכשיו עוזבים ת'מרכבה...כן אני יושב שם, חושב, קצת עלייך, להכאיב מעט ללב, את המשפט הבא את בטח מכירה, יום-יומיים אני בא בחזרה..
נגמר..נגמר..נגמר?
ובדרך כשיצאנו אל הבית, אז עצרנו בפלאפל בפינה, ואנשים שם הסתכלו מחאו כפיים, "הגיבורים שלנו" אמרו באהבה..ואני עומד שם מסתתר, קצת גדול עלי להיות זה ששומר, ובין ביס לביס עולה בי מחשבה, לעזאזל כמה גיבורים יש במדינה..
נגמר..נגמר..נגמר?
ומאז אפשר למנות כמעט שנתיים והיום אני עסוק בהשלמה, בעוד רגע כבר אשמע את הכפיים, ואז אצעק בכל כוחי מהבמה..ואם שומעים אם מקשיבים, עוד אפשר למצוא כאב בין המילים, ומבטיח לא אכתוב על זה יותר, רק בפעם הבאה שאשבר..
נגמר..נגמר..נגמר?". I'm now sitting close to the sky, trying to find answers to a question, on the way I also take off my shoes, soldiers are now leaving the carriage ... yes I'm sitting there, thinking, a little about you, hurting my heart a little, the next sentence you probably know, I come back every day or two.
Is it over? Is it over? Is it over?
And on the way when we went out to the house, so we stopped at the falafel in the corner, and people there watched applause, "our heroes" said with love..and I stand there hiding, a little big I must be the one guarding, and between bites I think, damn how many heroes there are in the country ..
Is it over? Is it over? Is it over?
And since then I can count almost two years and today I am busy completing, in a moment I will hear the applause, and then I will shout with all my might from the stage..and if you hear if you listen, you can still find pain between the words, and promise I will not write about it anymore, only next time I break ..
Is it over? Is it over? Is it over? " | |
